תוכן

קכד) למה נעשה בינה דז"א בעיבור, מיסוד דא"א.
כבר ידעת ששלישים עליונים של נה"י דא"א, עלו ונעשו לבחינת חג"ת דאו"א, שה"ס חצי הו' התחתון דת"ת דא"א, שנעשו לג"ר דז"א, כנ"ל בתשובה קי"ט. גם נודע, ששליש עליון דיסוד א"א, אינו יכול לעלות לחג"ת, מחמת המסך דסיום העומד באחורי הת"ת, כנ"ל תשובה קט"ז. וע"כ נבחן היסוד דא"א, דוגמת הבינה דא"א שיצאה מראש דא"א ומ"מ עדיין נחשבת לבחינת ראש מחמת שהמסך אינו שולט על הבינה, מפאת כי חפץ חסד הוא כנודע. ולפיכך בחינת חכמה דז"א, הוא נוטל מת"ת דא"א. אבל בינה דז"א, נוטל מיסוד דא"א, שיצא מבחי' ראש דז"א, להיותו למטה ממסך העומד בת"ת דא"א, וע"כ הוא נעשה לבינה שלו. וזהו רק בימי העיבור, שכח הב"ן שולט עליו, ומבחינת הב"ן עומד המסך דסיום בת"ת כנודע. אבל בגדלות שנתפשטו בו הויות דמ"ה, ונודע שמיחס המ"ה נמשך המסך דסיום עד היסוד, וע"כ גם היסוד יכול אז לעלות לחג"ת יחד עם ב"ש העליונים דנצח והוד דא"א. ונמצא ע"כ שבינה דז"א שהיא מיסוד דא"א, חוזרת אז לבחינת ראש בשוה עם החכמה דז"א, כמ"ש במקומו. (אות נ' [ובמיוחד ד"ה וזה אמרו (כאן]).